יחסים והשתקפויות
- ענבל רוזן
- 20 בנוב׳ 2021
- זמן קריאה 1 דקות
עוד מושג רוחני לבדיקה - והפעם: שיקוף
אל תשקפו לי בבקשה, זה מעצבן.
אף אחד עוד לא שינה כלום,
אף אחד עוד לא למד לאהוב את עצמו כי מישהו שיקף לו.
"שיקוף" הפך למילה נכונה פוליטית ל"אני אבקר אותך, אבל קחי את זה בטוב".
די. לא מתאים.
ראשית - כי אני באמת מעדיפה מראה...
שנית - כי האדם המשקף, ויהיה המטפל המצוין ביותר, לעולם ישקף את נקודת מבטו בלבד.
כמטפלת, אמא, חברה ובת זוג - אני לא משקפת.
אני מציעה את נקודת המבט שלי הסוביקטיבית,
ולא מסתתרת מאחורי "שיקוף".
אפשר לקבל את נקודת המבט הזו, ואפשר גם לא.
את נקודת המבט שלי,
אני מציעה כתגובה לדברים שצפים אצלי בנוכחות האדם שמולי.
מסבירה בעזרת דוגמה משדה הטיפול:
כאשר מגיע אלי מטופל במצב מסוים,
אני יודעת לקרוא את התדר שלו (פיסית רגשית ורוחנית).
מול התדר שהמטופל מביא אלי,
אני עובדת עם עצמי, ומוצאת את המקומות בהם התדר שלי דומה (לא זהה!), רק בנושא שהחלטתי מראש לעבוד עליו עם עצמי.
(למצוא שיקופים כלליים זה עניין מבלבל, שעלול להוביל להלקאה עצמית סטייל "גנבו ממני, איפה אני גונב"...)
מכאן והלאה - עובדת אך ורק עם הרמת התדר שלי מול הנושא המדובר שלי.
המטופל שלי מקבל אנרגטית את תוצאות התדר הגבוה שלי.
השיחה מולו מתרחשת מתוך נקודת ההבנה שלי את הדברים, כפי שצפו אצלי, ולכן אני יודעת שהיא תמיד עדינה ומדויקת.
צריך ללמוד את הטכניקה העדינה הזו, אבל גם אפשר להחליט להפסיק "לשקף", ולהתחיל לבדוק פנימית מהם הדברים שצפים אצלי בנוכחות האדם שמולי, ושקשורים לעניינים שלי עם עצמי.
זו עבודה מעשית מאוד, חזקה מאוד, ועם זאת - מעודנת ויפה.
סדנת "שיקופים" של השדה - כאן בקישור:
תגובות