השאלה האמיתית
- ענבל רוזן
- 20 בנוב׳ 2021
- זמן קריאה 1 דקות
"יעוד" אינו הרצון האנושי לתת, אלא הרצון הנשמתי לקבל.
הרבה אנשים מסתובבים עם תחושה קשה שהם אינם "מביאים את המתנה שלהם לעולם".
לפעמים מדובר בחוסר ידיעה מהי אותה "מתנה".
לפעמים הידיעה מאוד ברורה, אבל נדמה כאילו העולם לא משתף פעולה.
כך או כך, התסכול הוא קשה.
הלחישה הפנימית ש"באתי לעשות כאן משהו גדול" – אופיינית להרבה אנשים בעת הזו.
התשובה היא – כן.
אבל מאוד שונה מהדבר שנדמה לנו, ומנקודת מוצא שלא מודדת עשייה ב"גדול/קטן".
כדי להבין את ה"יעוד", כדאי לקבל את האקסיומה, שאנחנו יותר מהמציאות האנושית המיידית.
במילים אחרות – אנחנו ישות תודעתית רחבה שיש לה (גם) חיים בממד האנושי.
ויש לה (גם) חיים בעוד ממדים מלבד זה האנושי.
אם התגברנו על ההתנגדויות לאקסיומה הזו – הדרך מתבהרת.
כאשר אני מבינה את היותי תודעה רחבה, אני מבינה שלתודעה הרחבה שאני יש פרופיל מתרחב על בסיס קבוע.
כאן נמצאת תחושת ה"גודל" – מאוד שונה מהמחשבה המקורית.
כל תכונה שלי, ע"פ הפרופיל שלי, שואפת לחקור את עצמה עוד ועוד.
החקירה, הגילוי וההתרחבות שלי מתגשמים, כאשר אני חווה חוויות כאן בחיים האנושיים.
אני מעוניינת לחוות חוויות, שיעזרו לי בתהליך ההתרחבות והמימוש של תכונות הפרופיל שלי.
זהו הדבר שבאתי לעשות כאן, זהו הסיפוק, כאן נמצאת תחושת ההגשמה.
כאשר אני מכירה את תכונות הפרופיל שלי (בכל פעם עוד קצת), כאשר אני שואלת "מה אני רוצה לקבל כדי להרחיב אותן?" – הנתינה לעולם היא כבר פועל יוצא של התשובה.
קל מאוד ליפול לפח התשובות הברורות מאליהן.
קל מאוד ללכת לאזור התסכול.
טוב הרבה יותר להקדיש תשומת לב לתודעה הרחבה (הנשמה), ולהתחיל להכיר אותה באמת.
טוב להתחיל בשאלה המפתיעה: "מה אני רוצה לקבל מהעולם, ומה זה ירחיב (יגדיל) בתוכי?"
יש עוד הרבה דרכים ותהליכים לערוך היכרות עם הנשמה שאנחנו.
והנה קישור לסירטון שיכול להיות נקודת התחלה טובה:
תגובות